"האתגר של מנכ"ל ICL החדש: זיכיון ים המלח ופיתוח מנועי הצמיחה"
בציבור הרחב מזוהה ICL (שמה הנוכחי של כיל) שבשליטת עידן עופר עם ים המלח. זאת בשל הזיכיון לכריית אשלג שהחברה מחזיקה בו כבר שנים ארוכות, ושלאורך שנים רבות היווה עבורה את מרכז הרווח העיקרי. כיום החברה נמצאת במקום אחר.
האשלג הוא עדיין תחום פעילות מרכזי, אבל הוא לא היחיד. לשינוי הזה אחראי במידה רבה המנכ"ל רביב צולר, שנכנס לתפקיד באמצע 2018, ושהודיע החודש על פרישה. מי שיחליף אותו במהלך הרבעון הראשון של 2025 הוא אלעד אהרונסון, מי שעומד בראש חטיבת פתרונות הצמיחה — החטיבה שבמידה רבה אחראית להפחתת התלות האבסולוטית של ICL בייצור האשלג כסחורה, שהמחירים שלה נקבעים בחוזים גלובליים שיכולת ההשפעה של ICL עליהם נמוכה.
"אהרונסון מתחיל את הכהונה שלו במועד קריטי עבור החברה, והוא נכנס לנעליים גדולות, אחרי שבע שנים שבהן צולר הוביל את החברה בהצלחה רבה, עם אסטרטגיה ברורה של מיקוד במוצרים מיוחדים ופיתוח מנועי צמיחה. אהרונסון יידרש להמשיך לבסס את דרכה של החברה בנתיבים האלו, לצד התמודדות עם אתגרים משמעותיים נוספים", אמר לכלכליסט איליה פיינר, אנליסט מלידר שוקי הון שמסקר את החברה.
אחד האתגרים המרכזיים הוא סוגיית זיכיון ים המלח שתם ב־2030, ושהמגעים מול המדינה על הארכתו יחלו בקרוב. המדינה צפויה לצאת למכרז חדש, אולם ICL מחזיקה בזכות סירוב ראשונה, ואם היא לא תממש אותה הרוכש יצטרך לרכוש ממנה נכסים בשווי מוערך של מיליארדי דולרים. "אחד האתגרים המשמעותיים עבור אהרונסון הוא יצירת ודאות למשקיעים סביב פעילות החברה לאחר 2030. הוא ייצטרך להכין את החברה למכרז על הזיכיון החדש תוך ניהול מו"מ מורכב מול המדינה אודות תנאי הזיכיון, המס ועוד", אמר פיינר.
אתגר משמעותי נוסף הוא חיזוק והרחבת מנועי הצמיחה. כאמור, תחת צולר החלה ICL לבסס את מגזר הפתרונות המיוחדים. מדובר על חטיבה שמייצרת סוגים שונים של מוצרים על בסיס מינרלים מיוחדים לתעשיית החקלאות ולחקלאים שמאפשרים גידול מיטבי והשבחה של התוצרת.
הפעילות כוללת מחקר ופיתוח של דשנים, ביו־סטימולנטים וכלים דיגיטליים, המסייעים לחקלאים להתמודד עם אתגרי האקלים, ובכלל זה פתרונות להתמודדות עם מחסור במים ושיפור ניצול הקרקע. אהרונסון, שהגיע ל־ICL אחרי 16 שנים באלביט מערכות, שם היה בכיר בחטיבת המל"טים, היה מי שבמידה רבה פיתח את החטיבה הזו, תחת ניהולו של צולר. החטיבה הזאת מייצרת מוצרים שהמחירים שלהם אינם נגזרת של מחירי הסחורות, בניגוד לאשלג.
מדובר על חטיבה שהמכירות שלה הן מחזוריות ומאוד תלויות בעונות השנה, אך כשמפלחים את הנתונים ניתן לראות שהחטיבה, שהצמיחה שלה היא הגבוהה מבין החטיבות של ICL, כבר אחראית כיום על יותר מ־30% מהכנסות החברה, בעוד טרם כניסתו של אהרונסון לתפקיד, באפריל 2021, היא היתה אחראית ל־25%-20% מההכנסות. הצמיחה הושגה באופן אורגאני, דרך גידול במכירות וגיוס לקוחות נוספים, והן באמצעות רכישה של חברות, כשהרכישה הבולטת ביותר היא של קומפאס מינרלס הברזילאית תמורת 420 מיליון דולר בסוף 2021.
בשוק מעריכים כי הבחירה באהרונסון — שהתרחשה במהירות גבוהה ביחס לגודלה של ICL שנסחרת בתל אביב לפי שווי שוק של 23 מיליארד שקל, והיא אחת מעשר החברות הגדולות בה — היא רוח גבית לאסטרטגיה הזו.
"במסגרת השאיפה להפחית את התלות במחירי הקומודיטי, בדגש על האשלג, החברה צפויה להמשיך להתמקד בהרחבת פעילותה במוצרי הספיישלטי. בשנים האחרונות, אהרונסון עמד בראש חטיבת פתרונות הצמיחה של החברה והוביל אותה לתוצאות חזקות, כולל מחזור מכירות של יותר מ־2 מיליארד דולר ותרומה משמעותית לרווחיות החברה. השגת ההישגים הללו התבססה על שילוב בין צמיחה אורגנית לרכישות אסטרטגיות שביססו את חטיבת פתרונות הצמיחה כאחת הגדולות בעולם בתחומה. כעת הוא ישתמש בניסיון ובידע שצבר כדי להאיץ את הצמיחה בשאר תחומי הפעילות של החברה".
בשנות כהונתו של צולר מניית ICL השיאה תשואה עודפת על פני המתחרות שלה ברחבי העולם, כשעלתה ב־76% (ראו תרשים). האתגרים שמונחים לפתחו של אהרונסון יבואו לידי ביטוי גם בביצועי המניה, הן במונחים אבסולוטיים, והן ביחס למתחרות.