שבוע של תיקונים. לפעמים השוק מזכיר לנו שהוא לא פועל לפי לוח זמנים מסודר כמו רכבת, אלא יותר כמו מסע ארוך בשטח פתוח – מלא בעליות, ירידות, ופניות חדות שלא תמיד אפשר לצפות מראש. הגרף הזה, שמציג את מדד ה-SPY, הוא סוג של מראה למה שעבר על השוק בשבועות האחרונים.
היה נדמה שהכל זורם, הכל מתקדם לפי התוכנית, ואז – מגיעה פנייה חדה שמכריחה אותנו לעצור רגע, לנשום, ולבחון מחדש את המצב. האם השוק באמת בהפסקה, או שמא זו רק תיקון רגעי בדרך למהלך הבא?
הצורך להבין מתי אנחנו בתוך תיקון ומתי אנחנו בעיצומו של שינוי מגמה הוא כמו לנסות לפענח תמונה חצי מוסתרת. זה לא רק גרפים ומספרים. זה דורש תחושה, אינטואיציה, ובעיקר סבלנות.
כמו שאמר ג'סי ליברמור: "הכי קשה זה לשבת בשקט." לפעמים השקט הזה הוא המפתח. הוא מאפשר לנו לזהות מתי מדובר רק בתיקון קטן – ומתי הגיע הזמן לפעול.
הפתיחה של השבוע הייתה כמו הרבה פתיחות אחרות. כבדה, איטית, אולי אפילו משעממת. אבל ברגע שהגיע הנתון הנכון – במקרה הזה, דו"חות הרבעון של טסלה – הכל השתנה. כמו גפרור שמצית להבה, שוק ההון התעורר לתחייה. טסלה, שהפתיעה את כולם עם תחזיות צמיחה מרשימות לשנת 2025, הובילה את המגמה למעלה.
השוק יכול להיות מבלבל. באותו היום שבו הנאסד"ק וה-S&P 500 עלו, הדאו נשאר מאחור. כאילו כל מדד משחק לפי חוקים אחרים. IBM, בואינג, ו-Honeywell – כולם סחבו את הדאו מטה, וכל אחד מסיבותיו שלו. האם זה אומר שהשוק מפוצל? או שזו רק הצגה של כוחות מנוגדים שפועלים במקביל?
ואז מגיע הגרף הזה של ה-SPY, שמזכיר לנו שלמרות כל הכותרות והמספרים, השוק פועל לפי דינמיקה משלו. כל נר בגרף הוא החלטה של אלפי אנשים. כל תנועה היא הצטברות של רגשות, פחדים, ציפיות, ואמונות.
במהלך השבוע, ראינו את הסקטורים הטכנולוגיים מושכים את השוק למעלה, בזמן שהסקטורים ה"מסורתיים" כמו תעשייה וחומרי גלם מדשדשים. שוב, תמונה של קונפליקט. עולם ישן מול עולם חדש. הטכנולוגיה ממשיכה להוביל, ואנחנו, הסוחרים, צריכים להבין איפה המקום שלנו בתוך המאבק הזה.
האג"ח הממשלתי הוא לא פחות ממפלט רגשי. כשמשקיעים מרגישים חוסר וודאות, הם רצים לאג"ח. התשואות ירדו בימים האחרונים, מה שמרמז שהשוק מתחיל להתאזן מעט אחרי תנודות חדות שהיו בחודשים האחרונים. האם זה סימן לכך שהמשקיעים מוכנים לקחת עוד סיכונים? או שזה רק רגע של נשימה לפני התנועה הבאה?
המסחר הוא לא רק משחק של מספרים, אלא גם משחק של רגשות. ההחלטות שלנו לא תמיד מבוססות על לוגיקה טהורה, אלא על איך שאנחנו מרגישים בנוגע לשוק. כמו שאמר ברוס קובנר: "הפחד הוא הכוח המניע בשוק – אך המפתח הוא לדעת מתי להתעלם ממנו."
כשהפחד שולט, אנחנו נוטים לברוח. כשהביטחון חוזר, אנחנו חוזרים למניות. השבוע הזה, עם כל העליות והירידות, היה שיעור טוב בלהבין את הדינמיקה הזאת. כל תנועה בשוק מספרת סיפור אחר. זה עלינו להחליט איזה סיפור אנחנו מאמינים בו.
השווקים עדיין מראים יציבות, גם כשחלק מהשחקנים נופלים. ההשפעה של דו"חות חלשים על מניות כמו הארלי דיווידסון ויוניון פסיפיק הראתה לנו שלמרות כל הניסיונות להתאים את עצמנו לתנודות השוק, תמיד יש הפתעות.
אז מה עכשיו?
נתוני מאקרו כלכליים חשובים עומדים בפתח. ביום שישי יפורסמו נתוני הזמנות למוצרים בני קיימא, יחד עם מדד סנטימנט הצרכנים. כל נתון כזה יכול לשנות את התמונה שוב, וחשוב לזכור שהשוק הוא יצור דינמי. הוא זז, משתנה, מתפתח, ואנחנו, הסוחרים, צריכים לדעת להסתגל.
כשאנחנו מסתכלים קדימה, עלינו לזכור את השיעור המרכזי שהשוק מלמד אותנו: אין ודאות. הכל זמני. זה נכון גם לגבי העליות וגם לגבי הירידות. אולי השוק ימשיך לעלות, אולי תהיה נפילה נוספת. אבל השאלה האמיתית היא איך אנחנו מתמודדים עם זה. האם אנחנו מסוגלים לשבת בשקט כמו ליברמור, לחכות לרגע הנכון?
או שמא נרוץ אחרי כל הזדמנות חדשה, מבלי להבין את התמונה הרחבה?
הכל תלוי בפרספקטיבה שלנו. אם נסתכל על השוק כמו עוד גרף עם מספרים, נלך לאיבוד. אבל אם נסתכל עליו כעל מערכת מורכבת של רגשות, תהליכים, ותיקונים – אולי נמצא בתוכו את השקט שאנחנו מחפשים.
Zohar liebovich - The ARTistry of Trading
מייסד שיטת וייקוף בישראל
zohartrade.co.il
Also on:
Disclaimer
The information and publications are not meant to be, and do not constitute, financial, investment, trading, or other types of advice or recommendations supplied or endorsed by TradingView. Read more in the Terms of Use.